יום אחד היה מזג אוויר

זהו. החורף התחיל. כמובן שזה קרה בתזמון מושלם: חודש וחצי אני נסחבת עם מעיל חם לכל מקום, לפעמים חם מדי. השארתי בארץ את המעיל הקליל שלי, וגם כשאור הגיע לכאן לא חשבתי לבקש ממנו שיביא לי את המעיל, כי עוד שניה חורף. אין טעם. בסוף התייאשתי וקניתי כאן מעיל דומה (בצבע אחר, אני לא פרייארית). ביום שני לבשתי אותו לראשונה. ואז נהיה ממש קר. משמעותית הרבה יותר קר מיום ראשון. מוזר. בימים שני ושלישי היה גם לח. לא גשום מדי, למזלי, אבל טיפות גשם כאילו עמדו באוויר כל הזמן.

כל זה קרה כמובן גם בסנכרון נהדר עם ההתרוצצויות הבירוקרטיות שלי:

ביום שני בבוקר הלכתי לצלם ולהדפיס כל מיני מסמכים, אחר כך הלכתי לבדיקה רפואית במרפאה של האוניברסיטה, ובסוף הלכתי למשרד ביטוח הבריאות הלאומי שם חיכיתי שעה בתור ושילמתי 171 LEI כדי לקבל אישור כשירות רפואי למשרד ההגירה. משם המשכתי ללימודים. בצהריים היה לי חלון מהלימודים, אז החלטתי לנצל אותו כדי ללכת לשלם את האגרות למשרד ההגירה. יש שלושה סוגים של אגרות, ולפי מה שאמרו לנו, את כולן אפשר לשלם בבנק מסוים. בדקתי מראש איפה הסניף הכי קרוב של הבנק הזה ואף אחד מהם לא היה קרוב. אז החלטתי לנסוע לשם במונית, לאכול צהריים שם באיזור ולחזור במונית לפקולטה. ניסיתי לשלם את האגרות בבנק, אבל נתנו לי לשלם שם רק עמלה אחת (על סך 260 LEI), ואת השנייה אמרו לי לשלם במשרד האוצר (השלישית היא עמלת בולים על סך חמישה LEI). מאוכזבת שלא סיימתי את כל מה שצריך כדי לחזור למשרד ההגירה, מכיוון שלא היה לי כבר זמן והייתי עוד צריכה להספיק לאכול ארוחת צהריים, הלכתי לאכול וחזרתי לפקולטה. חזרתי הביתה בערב אחרי עשר שעות מתישות מחוץ לבית. ואז בדקתי באינטרנט וגיליתי שמשרד האוצר נמצא מטר מהבנק.

ביום שלישי אחרי הלימודים לקחתי אוטובוס למשרד האוצר. שילמתי שם את העמלה הגדולה (120 יורו). משם חזרתי לבנק וניסיתי לשלם את העמלה של ה-5 LEI אבל שלחו אותי שוב למשרד האוצר (אני די בטוחה שלא משלמים את זה שם). התייאשתי ונסעתי באוטובוס לכיוון משרד ההגירה. בדרך עצרתי בסניף דואר וקניתי בולים בסך 5 LEI. אחר כך עברתי בחנות צילום וצילמתי את כל הקבלות. חשבתי שאני כזאת מסודרת וכל הכבוד לי (ספוילר: זה עוד לא הסוף של הקבלות).

הגעתי למשרד ההגירה עם כל המסמכים. הייתי כל כך מסודרת והיה לי הכל. כבר ישבתי בחדר הפנימי וחיכיתי שיצלמו אותי. אבל אז הייתה חסרה להם איזו חתימה על חוזה השכירות, אז העובד של משרד ההגירה התקשר לאישה שאחראית כאן על הדירה (שאינה בעלת הדירה, בעל הדירה הוא בכלל אירי) והסביר לה שהוא צריך שהיא תחתים את החוזה ותתן לי עותק מעודכן. מזל שהוא היה נחמד וידע אנגלית טוב. חזרתי הביתה מיואשת.

בדיעבד, קצת מזל שחזרתי הביתה עם כל המסמכים. כשהגעתי הביתה, אחת מעובדות המשרד ליחסים בינלאומיים של האוניברסיטה שלחה לי מייל וביקשה שאגיע עם הקבלות המקוריות וצילום שלהן עם הצהרה שלי על כך שזהו עותק של המקור שנמסר למשרד ההגירה, כדי לקבל החזר. אם הייתי מוסרת כבר את המסמכים - לא הייתי יכולה לקבל החזר.

היום הלכתי אחרי הלימודים למסור את הקבלות, וגם קיבלתי את חוזה השכירות החתום והמעודכן. בקרוב אלך למשרד ההגירה והיום אני אופטימית יותר ומאמינה שאוכל לנצח את הבירוקרטיה ולהשאיר את כל זה מאחוריי. עד הדבר הבא.

בסה"כ שילמתי אגרות על סך 970 LEI בימים האחרונים. לא כולל את המחיר של הנסיעות כדי לשלם אותן. אני אמורה לקבל עליהן החזר, אבל זה יקרה רק אחרי שאזמין כרטיסי טיסה חזרה לארץ ואשיג מסמך באנגלית מהבנק שמאשר את רכישות הכרטיסים. חוץ מזה, הגיעו לי גם חשבונות הביתה (140 LEI), וגם שילמתי מיסי ועד בית (65 LEI), אז עוד קצת כסף הלך. מזל שמשלמים לי הון ביחס למחייה כאן, אחרת כבר הייתי מרוששת.

להנאתכם, כתבתי פואמה קצרה בנושא מזג האוויר:

אם ימשיך לרדת גשם, הקיצור הולך להיהרס.
אם ימשיך לרדת גשם, הקיצור הולך להיהרס.
אם הקיצור נהרס, אין לי מאיפה ללכת.

מישהו יכול לנחש על מה הפואמה מבוססת? התשובה מופיעה בתחתית הרשומה. בכל מקרה, מדובר על הקיצור באורך כ- 30-40 מטר בעלייה תלולה והררית שאני עולה בו בכל פעם שאני יוצאת מהבית ברגל. יש לי יחסים אמביוולנטיים אתו. מצד אחד, הוא קצר יחסית ואחריו יש רחוב נורמלי להליכה, והוא מקצר את הדרך לכביש הראשי בשתי דקות בערך, אבל הדרך השנייה היא בכביש מתפתל, בעלייה גם היא, כשמכוניות חוסמות את המדרכות משני הצדדים. אני כמעט ולא הולכת בה. מצד שני, מדובר בעלייה ממש תלולה. אבנים וכאלה. שרירי הרגליים שלי גמורים כל הזמן. כשיורד גשם זה הופך לאתגר כפול כי צריך גם להיזהר לא להחליק. הקיצור הזה הוא גם לא להיט בדרך חזרה, שאז מדובר על ירידה תלולה שצריך לרדת בזהירות. אבל זה הקיצור שלי ואני מקווה שלא ייהרס. אני אוהבת ללכת ברגל.

בינתיים הגשם פסק, אז אני ממשיכה להשתמש בקיצור. למי שעוד לא פתר את החידה בזמן החפירות שלי, התשובה נמצאת כאן.