אני עדיין כאן

התחלתי לפשל קצת עם העדכונים כאן. כנראה שזה קשור לעובדה שהלימודים סוף סוף מעסיקים אותי. החומר עצמו לא קשה מדי, אבל בכל אחד מהקורסים יש תרגילי תכנות כל שבוע ובהמשך יהיו גם פרויקטים ומבחנים. אבל אני לא מתלוננת, מעניין לי וזה מעביר לי את הזמן מהר. 

מה שיותר מעניין לספר עליו הוא סופי השבוע כאן. בימי חמישי בלילה יש באופן קבוע מסיבה שמתחילה ב- 23:00. למדתי לאחר למסיבות האלה כי בשעה הראשונה לפחות, אף אחד שאני מכירה לא מגיע. עדיין יוצא לי להגיע לפחות חצי שעה לפני כולם ולהסתובב עם משקה ביד לחפש פרצופים מוכרים. אני גם תמיד פורשת "מוקדם מדי", ואף פעם לא מופיעה בתמונות של המסיבות האלה בפייסבוק (לא שאני רוצה להופיע, אבל אין שום הוכחה שהייתי שם). עכשיו כשאני גם לומדת בימי שישי ב- 08:00, הבילוי הזה יוצא ממש קצר ועדיין אני לא ישנה מספיק. לא נורא.

בחמישי שעבר הייתה מסיבה לכבוד הלאווין. כולם היו מחופשים וזה היה נחמד, לא שונה בהרבה ממסיבת פורים (חוץ מזה שרוב התחפושות היו "מפחידות"). בהתחלה, כאמור, היה קצת משעמם. לא רציתי לשתות משקה חזק כדי לא להיות בהאנג-אובר בבוקר (אני סתם אומרת את זה, בחיים לא היה לי האנג-אובר, אתה יכול להירגע, אבא). הזמנתי בקבוק של הייניקן כי זכרתי ששתיתי את זה במבשלת הייניקן באמסטרדם וזה היה טעים. הפעם זה לא היה טעים. אולי זה קשור לעובדה שזה היה בבקבוק. שתיתי בערך חצי בקבוק תוך כדי שאני אומרת לעצמי "בירה זה טעם נרכש. אולי אני אצליח לרכוש אותו עד סוף הבקבוק הזה" ובסוף התייאשתי והשארתי חצי בקבוק. התנחמתי בכך שחסכתי כמה קלוריות והבקבוק גם היה ממש זול (6 LEI).

שמתי לב שהיה במסיבה איזה דביל אחד שהתחפש להיטלר. זה הרגיז אותי אבל לא חשבתי שאני יכולה או צריכה לעשות משהו בנידון. לא ידעתי איך מתייחסים לנושא הזה כאן ואם גם כאן זה טאבו כמו בארץ. קיוויתי שאולי אני טועה וזה אמור להיות צ'רלי צ'פלין. מאוחר יותר הגיע הסטודנט הישראלי השני מארסמוס וגם הוא ראה אותו. הוא ממש התרגז, ועשה את הדבר הנכון. הוא התעמת אתו וגם הלך לברמן לבקש ממנו שיגיד לבחור הזה להוריד את התחפושת או ללכת. זה באמת עבד, והבחור הזה אפילו ניגש אליו בחזרה ואמר לו "בסדר, אני הולך להוריד את התחפושת". אני הייתי מפחדת להתעמת אתו כי מישהו שמתחפש להיטלר עלול להיות נאצי/חמום מוח וחוץ מזה שאני לא נוטה להתעמת עם אנשים. אבל יכול להיות שהוא היה סתם דביל שלא מבין את המשמעות של התחפושת שלו וסתם חשב שזה מגניב.

ביום שבת החלפתי לראשונה בחיי מנורה בבית. סתם חשבתי שזה מאורע ששווה ציון.

בשבת בערב הלכתי לאירוע בקהילה היהודית (מסיבת ליל כל הקדושים יהודית). לא חשבתי שאהנה כל כך ממפגש כזה, בהתחשב בכך שבטיול רגיל שלנו לחו"ל אנחנו תמיד מנסים שלא לפגוש ישראלים. היה ממש כיף. היו במפגש כמה צעירים מקומיים מהקהילה היהודית של איאש, המון סטודנטים ישראלים לרפואה, ושני הסטודנטים של ארסמוס (שאני אחת מהם). דיברתי עם הרבה אנשים נחמדים, ואפילו קצת רקדתי ריקודי עם שאחת הבחורות המקומיות לימדה אותנו את הצעדים שלהם (לצלילי מוזיקה עברית). זה היה מצחיק, כי זו הייתה חוויה יותר ישראלית מאשר בארץ. כשיצאנו משם ב-23:00, רוב האנשים הלכו לאכול, ואני חזרתי עם שתי בנות לכיוון הבית. דיברנו על זה שזה מאוחר מדי לאוכל ושלא בא לנו ללכת גם לשתות בשעה כזאת במקום מעושן. סוף סוף הרגשתי שאני לא המוזרה היחידה שלא רוצה לחגוג כל הלילה.

ביום ראשון חזרתי מהקניות ונפלתי על נהג מונית שלא ידע איפה הדירה שלי נמצאת (בדרך כלל, אני אומרת את שם הבלוק והנהגים יודעים איפה זה). הוא גם לא דיבר אנגלית, וכך יצא שהדרכתי אותו ברומנית כל הדרך מהקניון לבית. היה נחמד לדעת שאני גם יודעת את הדרך וגם מצליחה להסביר את עצמי ברומנית (אולי בלי יותר מדי מילות יחס ודקדוק תקין - אבל שוב, העיקר שמבינים אותי!).

לסיום, אנקדוטה מעניינת על איאש: היא העיר השנייה בגודלה ברומניה, מונה כ- 300,000 תושבים ושטחה כ-93 קמ"ר. עם זאת, רק לאחרונה, מסעדה אחת בה התחילה להגיש סושי.