שלג על עירי

ביום שלישי בבוקר ירד השלג הראשון. התלהבתי כמו ילדה קטנה וכמובן שהלכתי את ההליכה הרגילה שלי לאוניברסיטה, במשך חצי שעה (ואפילו הצלחתי לאכול את הסנדוויץ' של הבוקר בדרך). לא הייתי המשוגעת היחידה שהלכה ברגל בשלג, כנראה כי הוא היה נעים ולא חזק. בדרך חזרה צילמתי תמונה של שלג על האדמה (כמות קטנה כי השלג נפסק לא הרבה אחרי שהגעתי לאוניברסיטה) בדיוק מתחת לקישוטי חג המולד בפארק קופואו. סלחו לי על איכות התמונה, התמונה צולמה באמצעות תפוח אדמה.

ברביעי בצהריים כבר התחיל שלג רציני, ונכון לעכשיו, העיר כולה צבועה בלבן, ואני מאמינה שהשלג כאן כדי להישאר. צילמתי כמה תמונות, חלקן בתפוח אדמה וחלקן במצלמה אמיתית מחלון הבית שלי:

 שלג נערם בכניסה לבניין שלי

 פיאצה אונירי בלילה, עם קישוטי חג המולד ושלג

נוף מושלג מחלון ביתי

לכבוד השלג, אני משיקה פינה חדשה בשם "כל כך קר ש". הרעיון הוא להתחיל משפטים בביטוי "כל כך קר ש". אני מניחה שבכל רשומה יהיו לי כמה משפטים חדשים כאלה. והפעם בפינתנו:
כל כך קר שכשאני קונה בסופר בקבוק מים לא מהמקרר, אחרי כמה דקות ברחוב יש לי בקבוק מים קרים.

כל כך קר, שהמוכר בדוכן של הקפה, שאני קונה אצלו באופן קבוע קפוצ'ינו בינוני ומים מינרליים מוגזים, אמר לי בתחילת דצמבר שבחורף הוא לא מוכר מים כי הם קופאים.

כל כך קר, שכשאני יושבת במקום סגור, בכל פעם שמישהו פותח דלת אני מרגישה כאילו מישהו פתח את הדלת של המקפיא.

כל כך קר, שאפשר לקחת בתיק שוקולד ליום שלם ולא לדאוג שהוא יימס או יוגורט ליום שלם ולא לדאוג שהוא יתקלקל. למעשה, הדאגה האמיתית תהיה שהם ייקפאו.

אתמול בערב הייתי בקריוקי שירי כריסמס שארגנו באגודת הסטודנטים. בסוף רוב השירים היו לא של כריסמס. לא שרתי שום דבר, למרות שדווקא היו כמה שירים שהכרתי ברשימה (הם הכניסו לרשימה פחות או יותר כל שיר שהמילה כריסמס מופיעה בו, אבל דווקא השיר הזה לא היה והייתי מוכנה לשיר אותו). 

עד כאן להערב. כן, אני יודעת שגם בארץ עכשיו נורא קר ויש סופה. קצת הרסתם לי את ההתלהבות מהשלג כשכל הפיד שלי בפייסבוק מלא בתמונות של שלג מירושלים. אבל כאן השלג לא חד פעמי. ודווקא היום מאוד נעים, פלוס מעלה אחת. הלכתי ברגל למכון הכושר ואפילו הורדתי את הכפפות. מדהים איך שמהר הסתגלתי לקור הזה.