הבלוג יוצא לחופשת חג המולד

היום אני יוצאת לחופשת חג המולד לשבועיים הקרובים, אותה אני הולכת לבלות בארץ, ולכן הבלוג לא יעודכן.

ביום שישי שעבר הייתי ביריד תרבות ואוכל של איזור מולדובה (האיזור שבו איאש נמצאת). היריד אורגן ע"י סטודנטים לתיירות וגיאוגרפיה. היה שם דוכן לכל איזור (עיר או איזור בעיר) ועל כל דוכן היה אוכל מקומי. הסטודנטים היו לבושים לפי התלבושת המסורתית באיזור. אני מצרפת כמה תמונות, למרות שנראה לי שקשה להעביר את החוויה אם לא רואים את כל הדוכנים. 

כל העיר בטירוף חג המולד. למעשה, כבר חודש זה ככה. כבר סיפרתי על הסופר שמלא בקישוטי חג המולד, ולאחרונה נדמה כאילו מצרכים לחג המולד השתלטו על הסופר. אני לא זוכרת מה היה במדפים האלה קודם. הכל גדוש במתנות למבוגרים, מתנות לילדים, קישוטים לעץ האשוח, כובעי סנטה, שוקולדים של חג המולד, ועוד דברים שבוודאי שכחתי. העיר עצמה מקושטת מאוד. בקניון פאלאס (הקניון המפואר, למי שלא זוכר) יש מופע חג המולד בתלת מימד שמוקרן כמה פעמים ביום. הרדיו מנגן כמעט באופן בלעדי שירי חג המולד (בעיקר שירים אמריקאים, מסתבר שהשירים ברומנית לא כל כך פופולריים כאן). אנשים מאחלים זה לזה חג מולד שמח כבר חודש. בכל מקום ציבורי יש עץ אשוח מקושט ומנורות צבעוניות. העיר חגיגית. השבוע אפילו היו זיקוקים שראיתי מהמרפסת בבית (לא יודעת אם היה שווה לקפוא בשבילם במרפסת). אני זוכרת שכשהגעתי וידעתי שלא אהיה כאן בחג המולד, קצת התאכזבתי שלא אזכה לראות את החג כפי שהוא נחגג במדינה נוצרית. לא היה לי מושג שאני אזכה לראות את ההכנות הארוכות בעולם לחג.

מחוץ לקניון התקינו בתחילת החודש משטח החלקה על הקרח. אני התנסיתי בזה בעבר רק פעם אחת, וכל מי שמכיר את כישוריי המוטוריים (ע"ע רכיבה על אופניים) יכול לדמיין לעצמו שלא בהצלחה רבה. בכל זאת, היה חבל לי שלא לנצל עוד אטרקציה שהעיר מציעה. השבוע כשהייתי בלימודים יצא לי לדבר על זה עם מישהו מהלימודים, והוא אמר שהוא הולך לשם עם חברים בחמישי בערב ושהוא יכול ללמד אותי להחליק. אז הצטרפתי אליהם. היה ממש כיף. הוא לימד אותי ממש טוב והשתדלתי ליישם את כל ההסברים, כך שאפילו צברתי קצת ביטחון להתרחק מהמעקה לבד. בנוסף, כל עוד זה היה תלוי בי - לא נפלתי, עד שאיזו ילדה שעמדה ליפול תפסה בי והפילה אותי על הגב (שזו הדרך הכי גרועה ליפול) אבל גם זה לא היה נורא. אחרי ההלם הראשוני קמתי וחזרתי לעצמי. היינו שם שעה וחצי עד שסגרו את המשטח. ממש נהניתי, אבל אני חושבת שהייתי קרובה ללקות בהיפותרמיה. המשטח ממוקם בחוץ, והטמפרטורה הייתה מתחת לאפס (אני לא יודעת בדיוק כמה). אני מניחה שהטמפרטורה על המשטח הייתי אפילו נמוכה יותר בגלל הקרח. הייתי בערך שעתיים בחוץ, ואחרי זמן קצר הידיים שלי פשוט קפאו. מסתבר שהכפפות שלי לא מספיקות למזג אוויר שכזה. כשחזרתי הביתה, לקח לי שעות להפשיר. גם בתוך הבית המחומם, אחרי ארוחת ערב וכוס תה, הייתי צריכה לשבת ממש על החימום וגם אז הרגשתי שטמפרטורת הגוף שלי לא חוזרת לעצמה. מזל שאחרי שינה ארוכה עם כמה שכבות חזרתי לעצמי. 

הבוקר עוד לא יצאתי החוצה אבל לפי Accuweather יש מינוס חמש מעלות בחוץ כרגע.

ואם אנחנו כבר בנושא, אז:
כל כך קר שלפעמים אני מפנטזת על כך שלו הייתי איראנית, אז היה לי בגד שמכסה את כל הגוף חוץ מהעיניים, ואז היה לי קר רק בעיניים. למעשה, איך שאני מתכסה עכשיו במעיל, כובע, צעיף וכפפות להליכה ברחוב, זה כבר לא שונה בהרבה.