למה אי אפשר להגיד "שולג" בעברית? (בהשאלה מהשאלה של אור, על המילה "גושם")

נורא קשה ללמוד למבחן כשבחוץ יורד שלג.
בעצם, תנו לי לנסח מחדש: 
נורא קשה ללמוד למבחן כשבחוץ [יורד שלג / יורד גשם / זורחת השמש / קר / חם].
תקופת מבחנים תמיד מעוררת רצון לצאת מהבית ולעסוק בפעילויות שונות מלמידה, בין אם זה בניית איש שלג, רביצה על חוף הים, בישול, כושר או נקיון (אף עפ"י שאני חייבת להודות שלשפל המדרגה של נקיון עוד לא הגעתי - אני מעדיפה ללמוד!).

בכל מקרה, זוהי התמצית של הימים האחרונים: למידה למבחנים ושלג. הרבה שלג. ביום שני היה גשום, בלילה בין שני לשלישי היה קפוא ובבוקר שלישי העיר הייתה כולה מכוסה שכבה דקה של קרח. זה היה אתגר רציני ללכת ברגל לאוניברסיטה ולקח לי פי שניים זמן מהרגיל. מאוחר יותר ביום שלישי התחיל גשם מעורב בשלג שהפך ביום רביעי לשלג קל שלא פסק מאז והבוקר אף התחזק. העיר כולה מכוסה בלבן וזה ממש תענוג ללכת ברחוב ולראות את כל הלבן הזה. מה גם שהליכה בשלג (קל) היא נעימה: אין צורך במטריה, השלג שהצטבר על המדרכה פחות מחליק מאשר גשם ואפילו הקיצור שלי שמיש עכשיו (אם כי כל הליכה לכביש הראשי מתחילה בטיפוס על האוורסט):

ואם כבר בתמונות עסקינן, אז החיים שלי מתחלקים ללפני אתמול ומאז אתמול. סוף סוף קניתי טלפון חדש ועכשיו יש לי מצלמה טובה גם בטלפון. אני יודעת שיש לי גם מצלמה אמיתית כאן אבל אני אף פעם לא סוחבת אותה סתם למקרה שאתקל במשהו מעניין לצלם (זה לא מפריע לי ללכת ארבעה חודשים עם קלמר בתיק עם מכשירי כתיבה שמעולם לא נזקקתי להם, אבל זה כבר סיפור אחר). התמונה הזו צולמה בטלפון הקודם. עוד תמונה שניסיתי לצלם בו ולא ממש הצליחה היא תמונה של פתית שלג, אחד מיני רבים שנחת על המעיל שלי. מסתבר שגם במציאות, לעין בלתי מזוינת, פתית שלג נראה כמו הציור על השלט של המזגן שלכם:

אני התלהבתי.

בארץ לפעמים היה קורה שבימים של גשם חזק הייתי מגיעה למכון הכושר והיינו ממש מעט בנות שם, עד כדי כך שלפעמים היו מתבטלים שיעורים. חשבתי שכאן הם חסינים למזג אוויר לא טוב. ביום רביעי כשהתחיל לרדת שלג, הגעתי למכון כושר לשני שיעורים, והשיעור השני, שיעור זומבה, התבטל כי רק אני הגעתי אליו. כנראה שגם כאן כמו בארץ אנשים מעדיפים להתחפר מתחת לפוך עם שוקו חם כשמזג האוויר חורפי. וכנראה שאני נחשבת חובבת חורף גם בסטנדרטים הרומניים. השלג לא יעצור אותי מלצאת החוצה וללכת ברגל! ועכשיו נותר רק לראות מה יקרה כשהטמפרטורות ימשיכו לרדת, ועד כמה נמוכות הן יהיו לפני שאני עוזבת:

אני מניחה שאני כבר לא "אזכה" למינוס עשרים ושש מעלות.