קצרים

אני מותשת. נראה לי שזה קשור להמון הליכה ברגל, כי חוץ מזה אין לי ממה להיות מותשת. אני ישנה כאן הרבה, אוכלת לא רע, ואין לי כאן שום מאמץ מיוחד (אני אפילו מתאמנת פחות מאשר בארץ). היום רציתי לעשות אחר-צהריים תרבותי לשם שינוי. התכוונתי ללכת לגן הבוטני, אבל אז ראיתי שאמור לרדת גשם אז החלטתי לדחות את זה ליום אחר. במקום זה, החלטתי לנסוע לכיכר שיש בה כמה מוזיאונים. אז הגעתי אליה, אבל היה כבר קצת מאוחר בשביל מוזיאונים. החלטתי להגיע שוב ביום אחר, ובמקום, צילמתי כמה תמונות מבחוץ:

אחר כך הסתובבתי בבזאר שמתקיים כאן כל אוקטובר ומוכרים בו בעיקר בגדי חורף. הצטיידתי בקצת בגדי חורף (צפו לתמונה מצחיקה שלי בכובע בעוד חודש-חודשיים). נהניתי מהריח ומהמראה של כל מיני מאכלים מסורתיים שמוכרים שם - כמובן שלא טעמתי כלום, מטעמי שמירה על המשקל. זאת הסיבה שבחיים לא הייתי יכולה להיות בלוגרית אוכל. היו המון דוכנים של קיורטוש, תירס חם, עוגיות מקושטות עם רויאל אייסינג, שוקולד, קבב רומני וכו'.

So much for אחה"צ תרבותי. איכשהו בסוף הכל מגיע כאן לקניות. לפחות הכל ביחד יצא לי רק 100 LEI. נעשה אחה"צ תרבותי בהזדמנות אחרת. 

חוץ מזה אין לי משהו מעניין לספר, אבל שמתי לב שיש שתי תופעות שלא כתבתי עליהן בבלוג, אז הנה הזדמנות לכתוב עליהן:

• עישון - הם אובססיביים פה עם עישון. נראה כאילו כולם, אבל פשוט כולם מעשנים. כבר יצא לי לשבת בשולחן עם שמונה צעירים, שלפחות אחד מהם סיים לימודי רפואה (אני לא יודעת אם הוא רופא מוסמך), וכולם חוץ ממני עישנו. כשהבעתי פליאה על כך שהם כולם מעשנים, הם הביעו פליאה על כך שאני לא.
  מותר לעשן כאן כמעט בכל מקום, ובכניסה לבתי הקפה ולמסעדות יש שלט שמציין שמותר לעשן. אם הבנתי נכון, השלט מציין שעפ"י חוק משנת 2008 העישון מותר במקום. בהרבה בתי קפה וברים יש סיגריות בתפריט (ואין אוכל בתפריט, כלומר רק שתייה וסיגריות). ברוב המקומות אין מקומות ישיבה נפרדים ללא מעשנים. מצאתי עד כה מסעדה אחת שיש בה מקומות נפרדים, אבל נדמה שאפילו בה ההתרחשות האמיתית קורית באיזור המעשנים: כשיש נגן פסנתר בערב, לדוגמה, הוא נמצא באיזור המעשנים בקומה העליונה. 
  יש מעט מאוד מקומות בהם העישון בכל זאת אסור, למשל בקניון. אבל אפילו במקומות כאלה המעשנים זוכים להרבה יותר כבוד. בקניון יש תא עישון (סיגריוּם/מאיץ סרטן) שנקרא "Smoking Lounge". הוא גדול ומרווח, ויש בו בר שבו ניתן לרכוש סיגריות מסוגים שונים וגם שתייה. 
  בכל פעם שאני יוצאת לבילוי, אני חוזרת מסריחה מעשן ונאלצת לתלות את המעיל שלי על חבל הכביסה ללילה. אפילו התיק שלי מסריח מעשן. שאפתי כאן כל כך הרבה עשן סיגריות, שכבר גיגלתי איך למזער נזקי עישון פאסיבי (וגיליתי שאני כבר מיישמת את כל ההמלצות: אכילה של ירקות ודגנים מלאים, שינה מספקת, ופעילות גופנית).
  
• כלבים - יש כאן המון כלבים משוטטים ברחובות. אני חושבת שאפילו יותר מאשר חתולי רחוב בישראל. יש גם קצת חתולים, אבל יותר כלבים. בהתחלה ראיתי בעיקר כלבים גדולים ופרוותיים (וזה הסתדר לי מבחינת הטמפרטורה בחורף, שרק כלבים פרוותיים שורדים כאן ברחוב), אבל בהמשך נתקלתי בהמון זנים של כלבים בכל מיני גדלים. בדר"כ הכלבים חברותיים ורגועים, ואפילו שאני לא חובבת כלבים גדולה (אני מעדיפה חתולים וציפורים), אני מוצאת כאן הרבה כלבים חמודים. חבל רק שהם אוהבים לנבוח בלילה דווקא כשאני מנסה לישון.